ישיבת שבי שומרון ישיבה גבוהה- הסדר

מבזקי הישיבה
  • מזל טוב

    לזיו אפריים אדמוני לרגל אירוסיו עם אלישבע

  • מזל טוב

    לר' דן גרניק, חצר"מ שיעור א', ולמשפחתו להולדת הבת אורה חנה

המלץ עלינו

מכיר חברים נוספים שיתעניינו
בבניין התורה בעם ישראל ?

הרשמה לרשימת תפוצה



שלח

יום העצמאות: "טוב להודות לד' ולזמר לשימך עליון"

"גם ביציאת מצרים היה חטא העגל והמרגלים אך, עדיין אנו קוראים לזה גאולה". ראש הישיבה, הרב יהושע מרדכי שמידט, במאמר לקראת יום העצמאות

לפני מספר שנים זכיתי לקחתי טרמפיסט מירושלים אשר ביקש להגיע לאלעד. הימים היו סמוך ונראה לפורים והתחלנו לדבר בעניין פורים, כמה צריך להודות לד' על ניסים שנעשים לאדם, "טוב להודות לד'". הזכרתי את דברי המשנה ברורה בסימן תרצ"ג ס"ק ב': "מי שארע לו נס באדר וקיבל על עצמו לעשות תמיד יום משתה ושמחה… ואותה סעודה שעושין בשביל הנס היא סעודת מצוה שכל סעודה שעושין לזכר נפלאות ד' היא סעודת מצווה"!!

שוחחנו ע"כ מספר דקות, הבאתי לו את החתם סופר שבמספר תשובות מדבר ע"כ או"ח קצ"א ור"ח יו"ד רל"ג. דיברנו ע"כ כי מאז ומעולם כל קהילה אשר ניצלה מארוע מסויים קבעה לה את היום הזה כיום הודאה. וכל קהילה וקהילה חגגה את היום הזה כפי ראות רבניה וגאוניה, בסעודה ואולי בתוספת הלל, אך הצד השווה שבהם הוא: שוודאי שלא אמרו תחנון אך, קבעו יום זה כיום הודאה להי"ת. כדברי הגמרא במסכת מגילה דף י"ד ע"א שאם מעבדות לחרות אומרים שירה ממיתה לחיים לא כ"ש.

כאשר מביא הרב הרה"ג שריה דליצקי שליט"א במאמרו "קביעת הודיה לאחר מלחמת ששת הימים בספר של הרה"ג נחום רקובר הלכות יום העצמאות ויום ירושלים" עמ' ס"א – ס"ה, ומביא שמצינו כשמונים ימי פורים קטן שנחוגו בקהילות ישראל ומביא את פורים קטן שנחוג בפרנקפורט כמובא בספר "יוסף אומץ" סימן תתש"ט והביא פה את הנאמר שם לגבי פורים קטן של טבריה מספר טבור הארץ להגר"ם קליערס ז"ל עמ' ס"ט "ואז הלכו עם בני שראל לבית הכנסת בששון ובשמחה וקם הרב ז"ל (הוא הגאון ר' חיים אבואלפיה)… בירך הגומל בלשון רבים וציווה עליהם שיענו אמן לצאת ידי חובתם ואח"כ גמרו את ההלל וקראו הלל הגדול עם נשמת כל חי עד סוף ישתבח ושורר בקול זמרה ונעים כבחגים ובמועדים ועשו אותו יום משתה ושמחה קבלו וכל אנשי טבריה עליהם ועל זרעם… יום משתה ושמחה כיום פורים על הניסים והנפלאות אשר עשה"…

כשהתקרבנו לאלעד לאחר שהרציתי בפניו את המקורות דלעיל, כמובן שלא הכל בצורה מדויקת כי נהגתי ברכב, והדברים נאמרו בע"פ שאלתי אותו נו, לפי זה מה עם יום העצמאות ויום ירושלים? איפה החובה שלנו להודות? הוא ענה לי: תראה איזה מדינה יש לנו, זה גאולה? איזו כפירה המדינה מכריחה אותנו להיות חילונים, כופה עלינו את אורחות חייה, זו לא דרך הקודש. אמרתי: אם זה קם, זה מראה שזהו רצון ד'! ואז הוא ענה מה פתאום זה סטרא אחרא זה אינו רצון ד', יש את שלושת השבועות ועוד טענות רבות, כמובן שלא יכולתי לענות על הכל בשתי דקות האחרונות שנשארו לנו בנסיעה, אך עניתי לו שלפחות כל מהלך הנסיעה למדנו ביחד כמה חשוב להודות לד'.

התייחסות מעניינת ראיתי לדברים הנ"ל בספר "ששון מחבריך" ח"ב ספר המספר על הקשר בין גדולי הדורות מכל הזרמים לאדמו"ר מליובויטש האחרון זי"ע. באות ט' יש על האדמו"ר מסאטמר הרה"ק הרב טייטלבוים זצ"ל: ושם מובאת שאלה ששאל הרב אשכנזי המשמש של הרבי מסאטמר לרבי מליובביטש, למה חב"ד שמחים בכיבוש הכותל המערבי וכו' והרי נכבש ע"י הציונים? והרבי ענה: " והרי פלוני וכו' ניצל ע"י וכו' ועושה סעודה והודאה וכו'" ומסביר שם כותב הספר הרב שלום דובער הלוי וולפא שליט"א: "וכוונתו בתשובה זו להוכיח שבאמת האדמו"ר מסאטמר זצ"ל עצמו לא שלל ניסים שנעשו ע"י אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, שהרי הוא עצמו ניצל במלחמת העולם ע"י הציוני הידוע "ד"ר קאסטנער" ובכל שנה עושים סעודה והודאה ביום ההצלה כ"א בכסלו", ועוד מובאת שם תשובה של האדמ"ור מתוך הספר "היכל מנחם" "וישאלו את דייני ירות"ו ההיו ניסים ובפרט את הראב"ד דעדה החרדית הררי"פ עפשטיין ד"ל".

ועוד שאלו שם את האדמו"ר שאלה ז': "האם זהו נס מן השמים"? מענה: "ברור שזה שניצולו בנ"י שבארץ הקת"ו "כולל הישיבות נס מן השמים דקדושה דאם לא 1) על מה ציוו לומר בוויל"מס תהילים?! 2) מה פעלו באמירתם?!

יתרה מכך כותב הרב דבלצקי שליט"א במאמרו הנ"ל ע"מ ס"ב "אם נבדוק את כל הניסים שבעקבותם קיימו את ימי הפורים האלה לא נפריז אם נקבע כי בערך הניסים אשר קרו לנו הרי הניסים ההם הם באמת "כמשחק פורים" לעומתם, ואעפי"כ נקבעו לזכרם ימי הודיה ושמחה דוגמא אחת מיני רבות, פורים פרנקפורט נקבע לאחר שהיה חשש כי פורעים יערכו פוגרום ביהודי המקום ביום מסוים, כיון שעבר היום והפורגרום לא נערך, קבעו את היום לפורים והודאה. והחת"ס קיים את היום הזה אפי' אחרי מאה שנה, למרות שבפועל לא היה כלום. האם אפשר להשוות זאת לניסים הגלויים של ימי העצמאות ויום ירושלים?

יתרה מכך, מדינת ישראל זה לא אירופה ולא ארה"ב, זכינו לחזור לארה"ק אחרי אלפיים שנות גלות. ועם כל העיכובים וההסתרות קובע מרן הרב קוק זצ"ל בספרו "אורות" פרק ו'עמ' ק"ס פסקה ז': "ומדינה זו היא מדינתינו, מדינת ישראל יסוד כסא ד' בעולם שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד". בפנימיות זהו רצון עם ישראל ליתקרב לקב"ה וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה". וכמובן שאנו רוצים שזה יהיה בפועל שאנשים כך יתנהגו כי לכך הקב"ה הביא אותנו לארצינו.

אך, עדיין מהדהדות קושיותיו של ידידינו הטרמפיסט, הרי יש בעיות בעם שאינן פשוטות וכפ שכותב הרב לפני כן בעמ' קמ"ט פסקה ג': "האהבה הגדולה שאנחנו אוהבים את אומתינו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה". אכן הרב מסיים שם: "אבל הננו מוצאים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית נקיה מכל מום. כולך יפה רעייתי ומום אין בך". עדיין גם בזמן מרן הראי"ה קוק, הרב נלחם על דברים.הרב הגיב על דברים כמו בזמן רצח ארלוזורוב ואחרי מאורעות תרפ"ט. בכלל הרי אנו מוצאים שישנה מסכת בש"ס בשם מסכת הוריות אשר מדברת על בי"ד שהורה כך או אחרת, ומה דינם אם טעו. א"כ צריך להבין שישנן תופעות שליליות, א"א לטמון את ראשינו בקרקע כבת יענה.

אכן, לא נוכל להתעלם מהשנים הראשונות של הקמת המדינה, שילדים רבים, דתיים, נלקחו כנגד רצונם ורצון הוריהם. הורידו כיפות וציציות ואף גזזו את פאותיהם של ילדים תמימים, התייחסו אל הדתיים כאל אנשים פרימיטיביים, זלזלו בהם ובזו להם. שלא לדבר על הפרשה החמורה, המזעזעת, שאין לה כפרה המכונה פרשת ילדי תימן, שהוא כתם גדול על הנהגת המדינה, המשטרה, משרד הבריאות, בתי המשפט וכו'. אפשר לקרוא בחוברת של שושי זייד "הילד איננו". פרשת ההתנתקות, מעצרים של בני נוער וחקירתם בעינויים דברים אש אינם מוסיפים כבוד למדינה.

זהו גם הרקע לכך שיהודים רבים חרדים לא עלו לפני הקמת המדינה מחשש לשמד רוחני, ופגיעה בחופש הפולחן והדת ולכן התרחקו מהציונות והעליה לארץ.

אבל ע"כ מרגליה בפומיה של מו"ר הגר"ד ליאור שליט"א שגם ביציאת מצרים היה חטא העגל והמרגלים אך, עדיין אנו קוראים לזה גאולה. וכן התייחס הרב טייכטל הי"ד "אם הבנים שמחה" בשם האדמו"ר מגור שיהודים יעלו לארץ, וכן הביא בשם המהר"ם שיק שגם היראים צריכים להתעסק בבניין הארץ. גם הראי"ה קוק זצ"ל באגרת שי"א ותקנ"ה אמר שכמה שיעלו יותר יהודים חרדים לא"י, הארץ תשתנה לטובה מצד הדת. ואני הקטן אומר כמה יהודים דתיים וחרדים היו במדינה היום, אם בהקמת המדינה היו חצי מליון יהודים דתיים וחילוניים??? וכבר מרגליה בפומיה של מו"ר הגר"ד ליאור שליט"א שיש להבחין בין המדינה לעם ישראל.

ליום העצמאות הבעל"ט אנו צריכים לתת יותר ויותר תוכן תורני והלכתי, לחגוג אותו מתוך שמחה והתלהבות. אני זוכר כי בזמן שהרב מו"ר הגה"צ המקובל האלוקי המלובן הרב ליאון לוי זצוק"ל היה חי הוא אמר לנו שספרדי טוב ביום העצמאות הולך ביד אחת עם תפילין וביד אחת עם מנגל להודות לד'. אחרי מלחמת המפרץ הרב עשה סעודה גדולה בישיבה כדי להודות לד' על הניסים.

הרב דבליצלקי בסוף מאמרו קורא לרבנים ולחוגים השונים, הדתיים והחרדים לשבת ביחד ולדבר. שתצא אחדות סביב היום הזה, אולי לקבוע יום אחר, העיקר שתהיה אחדות ויתרבו האנשים המודים להשי"ת על הימים הגדולים האלו. אם תהיה אחדות אצל שומרי התורה בנושא הזה נוכל ליצוק תוכן רוחני יותר גדול על האנשים אשר כיפת שמיים לראשם וימי ההודאה האו יהיו בעלות משמעות רוחנית יותר ופחות "כוחי ועוצם ידי עשו את החיל הזה".

ולסיום אנו צריכים להודות להי"ת שזכינו להקים מדינה אחרי שנות גלות ושואה נוראית, ואחרי היתגדל יבוא היתקדש כדברי מו"ר הגרצי"ה הכהן קוק זצ"ל, להרבות תורה ואורה בכל מקום, להפריח את השממה הרוחנית והגשמת גם יחד: "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" וכן "נתתי אותה לכם מורשה" לחבר את ב' הירושות האלו ביחד תורה וארץ ישראל אלה שאינן סותרות זו את זו אלא בונות ומחזקות זו את זו.